מה לזכור ומה לשכוח ?Remembering to Forget

ביום יום אנחנו עומדים מול זכירות והאפשריות להחזיק או לשחרר מהם.התורה מלמדת מסר חזק וברור לגבי הענין עם שימוש המלה התיאורית "והיה או ויהי." הרבה פירושים ,כולל רש"י מוסר שכל פעם שכתוב המלה "והיה," זו לשון שמחה, מהשהו טוב שיקרה בעתיד וכל פעם שכתוב "ויהי" הוא שלון צער על מה שכבר קרה..פרשת עקב פותחת עם הלשון של שמחה." והיה עקב תשמעון." שם לב לדברים הקטנים יותר החוויות והמצוות יום יוםי שיכול להביא יותר שמחה לכל אחד ששם לב אליהם .אם נתפלש בעבר שלנו כל הזמן להתקונן ולהתאבל על מה שהייתי יכול לעשות, כל הזמן עם ביקורת חזקה על מה שהוא/היא/ הם עשו לי, אז בוודאי נישאר תקועים בדיוק באותו המקום.אבל אם אני נותן רשות לשיאפתי לעתיד יותר טוב ומיוחד לכוון אותי לצאת מהעבר ולהוריד את התפקיד של העבר להיות פשוט היסוד לעתיד ,ולתת למצב הנוכחי להיות כמו כנפי נשרים שיעלו אותי לחיים חייוביים של התקדמות לעתיד מיוחד ומתקדם כל בוקר בסוף תפילץ שחרית אנחנו אומרים את"שש הזכירות" שבהם יש האירועים המיוחדים שנותנים לנו את התפקיד להיות מנהיגים של אור דקדושה ואת הזכות לחיות בארצנו הקדושה עם ענווה ואלו הם:1. מעמד בר סיני וקבלת התורה,2. יציאת מצרים3 . מחית עמלק4 . שקפצנו ליצר ממלא מקום עם העגל הזהב5 . העברה של שלון הרע 6. לזכור את יום השבת ולקדשו אז מזה אנחנו לומדים לגבי שאר העבר- תשכח אותו.תשחרר את עצמך. תן רשות ל"ויהי" העולם של צער להיות רק בעבר. וכשיש דברים,כמו שאין ספק שהיו לנו אירועים טראגיים גם אישים וגם עממיים, אנחנו כן זוכרים אותם אבל פעם בשנה ככלי שנותן כבוד וליישם בשבילנו עתיד יותר גבוהה שמבוסס על ההיסטריה הנפלאת שלנו בברכות לכולנו לחיים של "והיה" ושאיפה וגעגועים לעתיד של תפארת ושמחה לכולם In life we are so often confronted my memories and our ability/ desire to hold on or disconnect from them.The Torah gives us an interesting perspective on this aspect of life with the descriptive use of the words והיה- "and it will be" or " and when" as opposed to ויהי- " and it was." Many commentaries on the Torah , Rashi among them, tell us that whenever we see the word והיה in the Torah it is expressing a futuristic לשון שמחה- the language of joy, and whenever we see the word, ויהי it is referring to a past tense לשון צער-an expression of pain. As I noted in my previous blog , in the Torah portion of Ekev we learn that it is the small things that bring us joy.Those simple experiences that need more of our personal attention and bring us to joyous heights regularly. This is expressed at the beginning of the portion והיה עקב תשמעון. If we wallow in our past, always lamenting what we could've should've done,always criticizing what he/she/they did to me, then that is exactly the place that we get stuck.Stuck in the past never moving up to the future. However , if we allow our strong desire for a better future to lead us out of our past ; allocating our past to simply serve as our foundation for the future then our present moment can soar us into creating a positive atmosphere for progress Every morning at the end of שחרית, the morning prayers, it is recommended that we recall the six major memories in our national history that serve as the basis for our right to lead with light and live in the land with humble pride .These 6 moments are, 1.the receiving of the Torah at Mt Sinai, 2.the exodus from each Egypt, 3.erasing the memory of Amalek, 4.our jumping to create an idolatrous spiritual replacement in the form of a golden calf,5. the sin of speaking לשון הרע, public accusations regarding the behavior of others and 6.to maintain and uplift the holiness of שבת So the rest of the past, forget it. Let it go. Allow our ויהי ,our pain, to be a thing of the past. When we have, as we have certainly have had ,some negative tragic memories, both individual and collective, we recall them once a year, but again , only as a vehicle of respect and away to actualize a higher future that is based on our illustrious history. Blessings to all for a life of והיה a yearning desire for a glorious future for all .