עוד לדבר ועוד לדבר ועוד לדבר????Keep on talkin'

ערב שבת פרשת עקב ENGLISH TO FOLLOW למה אנחנו משקיעים כך כך הרבה אנרגיה ושעות לתת ביקורת על כל אחד שבטוח מגיע לו ומגיע לו עכשיו ומיד רבנים,ראשי ממשלה,נשיאים, עיתונאים,בעלים,נשים,הילדים שלנו כל אחד נראה לי שהוא/היא כן מתאים להיות היעד של ביקורת שלי בתקופה ההיסטורית של מטילי בוץ במדיה החברתית אין לי שום ספק.יש זמן לדבר ולבכות ויש עת לשתוק.יש גם בן אדם לדבר וגם אחד להחריש יש משה רבינו שמדבר פעם אחר פעם בשם ה' ,וידבר ה' אל משה לאמר.דבר אל בני ישראל... ויש גם אהרון הכהן,אוהב שלום ורודף שלום,אוהב את הבריות( ואז אלו) ומקרבן לתורה.אותו אהרן שעומד בפני טרגדיה משפחתית של, המוות של בניו, מגיה בשקט, "וידום אהרן מתי היתה הפעם האחרונה שאחד ממנו פשוט עצר בחייו ובמקום לצעוק בביקורת על השגיעות של כל האחרים, ובצדק שגלל אין לי שום ספק שאני יודע את ביבת המקרה המזעזע קרה, במקום תגובת זו אני אשקיע 5 דקות לבדוק בתוך עצמי, מה אני עשיתי היום לגלות את ההתנהגות שלי שעובר עלי כל יום.לפחות ביום שבת הזמן להתנתק מהחול והמסובח ולהחליף אותו עם קשר אישי לקדוש הפשוט והתמים אחרי סיכסוך או מחלוקת אם מישהו, לא חשוב במיוחד מי זה,אחרי נגיד שלשה ימים ,תנשם עמוק ,תבחין ושים לב למה שבאמת קרה ביניכם ומנסתם ת'תבין כן הוא/היא לא היה צודק, אבל במדה אחת גם הוא כן היה צודק" "אני בטוח שהייתי צודק אבל אולי גם לא היית מאה אחוז צודק הביטוי הוא ש"שקט הוא השביל הזהב." בעניני הלכה אנחנו לומדים שאסור לדבר בשעת התפילה השבוע למדתי מנסיון קשה שכנראה יש אנשים שחושבים אחר ,וביניהם הוא כמעט אסור להתפלל בזמן שיש יכולת לדבר לענין אולי אפשר לנו להפסיק לדבר כל כך אולי נקדיש קצת זמן לכבד ולתת ל"שקט" להראות לנו מי אנחנו ולמה אנחנו עושים כל מה שקורה בינינו.אולי הזמן לדבר הוא אחרי שהיקמנו פגישת "אחד אל אחד" עם עצמי יש לנו מנהג כל כך יפה ומרגש בארץ . פעמים כל שנה ומיליוני יהודים ישראלים עומדים אדום לדקה אחת לזכר גיבורי ישראל, בני משפחה שנהרגו בביזון אנושי בשמונים שנים האחרונות למה לא למצוא כיוון להתאחד במיליונים לדקה אחת קולקטיבי ואישי שקט נפשי ומיד אחרי לשיר שהתלהבות של שמחה ובאהבה שאנחנו משפחה אחת. להתאחד פעם בשמחה במקום רק להתאחד בכאב ועצבות. בפרשת השבוע,פרשת עקב אנחנו לומדים על הפרטים ומצוות קטנות שמביא אותנו לשמחה. המקרים הפשוטים שצרכים יותר תשומת לב אישי כדי להביא אותנו למצב שמחתי יום ויום.ואם אני בשמחה אין לי צורך כל הזמן לתת ביקורת אליך,ההפך.אני פתאום שם לב שאני צריך אותך לשתף אותך בשמחתי. למה הייתי רוצה להיות לבד למה הייתי רוצה להוציא אותך מהתמונה למען האמת בלעדיך אני לא יכול להמשיך לפעמים השקט יכול להביא אותי למקום של שאיפה לתקן את עצמי ולצפות בחשק חזק למצב יותר טוב בעולם ה' יברך אותנו עם Kקקשאיפה לשלום ולהתחייב לשאיפת הישועה לשלום אישי,שלום משפחתי, שלום לאומי, ושלום עולמי ואז כששואלים אותנו בדין וחשבון הכי רוחני, " התגעגעת לגאולה,לישועה,לשלום, לקדושה בכל מקום, לבניית בית המקדש, תקרא לו איך שמדבר אליך, בע"ה כוווולנו יכולים לענות באופו חייובי- בהחלט כן שבת שלום יהודה Why are spending so much of our time and energy criticizing everyone else, who we know deserve it and deserve it right now! Rabbis Prime Ministers Presidents Journalists Husbands Wives Children We all seem to be fair targets in today's new age of cyberspace mud slinging. No question.There is a time to speak out and a time to be silent. There is a person to speak out and one to be silent. There was Moshe Rabenu speaking out in the name of God over and over again in the narrative of the Torah- ...וידבר ה אל משה לאמר.דבר אל בני ישראל And then there is Aharon Hakohen, אוהב שלום ורןדף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, lover of Peace, pursuing Peace, loving all the creations and (thus) drawing (those) near to the Torah. Aharon, who when confronted with tragic family death, responds in utter silence, וידום אהרון When is the last time that any of us stopped and, instead of ranting about everyone else's mistakes, being so positive that "I know the reason that this happened," instead spent 5 minutes checking out "what did I do today?" 5 minutes every day.Personal introspection- discovering my behavior that flies by me every day.Or at the very least , on Shabbat, a time to disconnect from the mundane and complicated and replace that behavior with a personal connection to The Holy and simple After an argument or disagreement with anyone- three days later breath in and observe and you will probably realize that: yes he/she was wrong, but he/she was also right.Yes I was right, but I was also wrong Silence is golden In Jewish law we are taught that "it is forbidden to speak during the time of prayer." I learned from one experience this week that apparently in some gatherings, it is almost forbidden to pray during a time when you could instead, be speaking. Le'ts stop talking for awhile Let's honor silence and give it's due place in allowing us to know who we really are and why we do the things that we do Let's perhaps speak out after we have had a personal "One on one" meeting with myself. We have a beautiful custom in Israel where twice a year millions of Israeli Jews stand for one moment of silence for our fallen heroes and family who have been murdered shamelessly , in just the past 80 years Let's find a way to gather together millions for one moment of collective and personal introspective silence, followed by one moment of "singing out together בשמחה, with love and joy. Come together this tme with joy in place of only coming together in sadness In this week's Torah portion of Ekev we learn that it is the small things that bring us joy.Those simple experiences that need more of our personal attention and bring us to joyous heights regularly. And when I am happy, I don't need to be criticizing you. Quite the opposite, I will be turning to you to share in my joy. Why would I want to be alone? Why would I want to leave you out? After all, I really can't do it without you. Silence brings us to a place of desire - a desire to fix myself and a yearning for a better world outcome. May we be blessed to yearn and be committed to a personal Peace, Family Peace,National Peace and world Peace And then when we are challenged by the ultimate spiritual question, " did you yearn for Redemption, Salvation, Peace, Holiness on a global magnitude, the rebuilding of the Temple, call it what you like, we will all be able to answer in the affirmative- yes I did! Shabbat Shalom, Yehudah